החלטה בבקשותיה של דלקיה בתיק ת"א 2172/07

            למען הנוחות יכונו הצדדים: "דלקיה", "שפיר".

2.         זוהי בקשה נוספת הנוגעת להליכים המקדמיים בתביעות שהוגשו עוד בשנת 2007 וטרם הסתיים הדיון המקדמי בהן.

            בהחלטתי הקודמת בבקשות המקדמיות, מיום 9.10.11, הזכרתי את דבריו של כב' השופט בועז אוקון בבר"ע (י-ם) 1078/05 סלון ירושלים מוצרי חשמל בע"מ נ' כלליר תפעול ואחזקה בע"מ (2006): "אין להטביע את הערכאה הדיונית, בגדרם של הליכים מקדמיים, במשימות ומטלות בלתי נדלות, אשר מקשות על הבשלת ההליך ומונעות את קידומו. הערכאה הדיונית רשאית, בגדרו של קדם משפט, לנקוט בהליכים הנראים לה נחוצים כדי לקדם ההכרעה בסכסוך העיקרי".

            עוד ציינתי באותה החלטה, כי "הפרוזדור" של ההליכים המקדמיים שנועד להכין את הכניסה ל"טרקלין" המשפטי, אינו יכול להפוך בעצמו לטרקלין, ובוודאי שאינו יכול לחסום את הכניסה אליו.

            הבקשות הנוכחיות של דלקיה המכילות מאות דפים (לתשובתה לתגובת שפיר בלבד צורפו שני קלסרים עבים של נספחים) מוכיחות כיצד ניתן בנקל "להיתקע" בפרוזדור מבלי יכולת להיכנס לטרקלין.

            לפיכך, אין בדעתי לשוב ולדון בכל פרט ופרט בבקשות, כבר עשיתי כך בהחלטתי הקודמת, אלא אדון בעיקרן בלבד.

הבקשה להורות לשפיר לגלות את מסמכי הסכסוך עם הכנסת

3.         בהחלטתי הקודמת מיום 9.10.11 קבעתי, כי "על שפיר לגלות את כל התכתובת שבינה ובין הכנסת ובינה ובין מנהלת הפרויקט ובינה ובין הפיקוח, הנוגעת לעניינים הבאים: לוחות הזמנים לביצוע הפרויקט ועיכובים בהם, עבודות החשמל, שינויים בתוכניות הראשיות או בתוכנית עבודות החשמל וכל תכתובת הנוגעת לדרישת פיצוי/קיזוז וכד' בגין העיכוב."

            בהחלטתי בפרוטוקול מיום 12.7.12 הוספתי: "מצופה כי בתצהירים יפורטו גם טיב המגעים של שפיר עם הכנסת מכיוון שיש לכך רלוונטיות ברורה לתביעה ולמחלוקת שבין הצדדים.

לאחר הגשת תצהירי שפיר ולפני הגשת תצהירי דלקיה תינתן הזדמנות לדלקיה, אם היא תסבור שעדיין יש צורך בכך, לשוב ולדרוש את המסמכים הנוגעים להליכים שבין שפיר ובין הכנסת ועל כך תינתן החלטה נפרדת."

4.         בבקשה הנוכחית טוענת דלקיה, כי שפיר נמנעה בתצהיריה מלהתייחס לפרטי הסכסוך שלה עם הכנסת ונמנעה מצירופם של מסמכים רלבנטים, והיא מבקשת לחייב את שפיר להמציא את כל המסמכים הנוגעים לסכסוך שלה עם הכנסת, ובכלל זה את טיוטת כתב התביעה ששפיר התכוונה להגיש נגד הכנסת והתכתובת שהוחלפה ביניהן בקשר לסכסוך  שביניהן.

            שפיר השיבה בתגובתה, כי כל המסמכים הרלבנטים כבר גולו על ידה והעתק מהם גם נמסר לדלקיה.

            מתגובת שפיר עולה, כי בינתיים היא כבר הגישה תביעה נגד הכנסת. שפיר מוסיפה (עמ' 2 למעלה): "מבלי לגרוע מן האמור לעיל, בכדי לצמצם את המחלוקות בין הצדדים ולקדם את ניהול ההליכים שבכותרת, מסכימה שפיר לגלות את כתב התביעה נגד כנסת ישראל אשר הוגש לאחרונה, בכפוף לכיסוי והשחרת הפרקים והסעיפים אשר אינם רלבנטיים להליכים שבכותרת".

            בתשובתה לתגובת שפיר, מאשרת דלקיה כי היא קיבלה לידיה עותק של כתב התביעה, אלא ש"בפועל מדובר במסמך בלתי קריא ש-251 מתוך 400 העמודים שלו הושחרו, כוסו או הושמטו על ידי שפיר, וכך גם חלקים גדולים מנספחיו..." (עמ' 2 למעלה בתשובה).

            דלקיה שבה ודורשת גם את טיוטות כתב התביעה שהוכנו על ידי שפיר ואת התכתובת האמורה.

5.         דעתי היא, כי מצד אחד, על שפיר להמציא לדלקיה עותק שלם של כתב התביעה על כל נספחיו, ללא כל השחרה, וזאת למרות העובדה, שסביר להניח שחלקים מכתב התביעה וחלק מהנספחים אינם רלבנטים לסכסוך שבין שפיר ובין דלקיה.

            הטעם לכך הוא, שמשהוגש כתב התביעה לבית המשפט, חל עליו עיקרון פומביות הדיון.  זו נקודת המוצא, והנטל הוא על בעל הדין המתנגד לעיון לשכנע כי אין להתירו בהתקיים טעם כבד משקל המונע את העיון (ע"א 8849/01 פקיד שומה למפעלים גדולים נ' פז-גל חברה לשיווק בע"מ, פ"ד נט(5) 385; רע"א 3626/06 רביד נ' חאמיסי (2013)).